חיי ההר
כבשים, צמר ונתיב הנדידה העתיק של העדרים.
חיים לפי חוקי ההרים
החיים בחינאלוג תמיד נכנעו להרים ולעדרים. העיסוק המרכזי כאן הוא גידול כבשים. הכבשים נותנות בשר, חלב וצמר, והצמר הוא חום: ממנו עושים לבד וסורגים, מכינים שטיחים, גרביים וצ'וחות חמות, שבלעדיהן אי אפשר לשרוד את חורף ההרים הגבוה.
חום עשוי ביד
עיבוד הצמר בחינאלוג הוא אמנות שלמה, שהנשים שולטות בה מאז ומתמיד. את הצמר רוחצים, חובטים, טווים והופכים לחוט, לשטיחים ולבגדים. מאחורי העבודה המתונה הזו עומדות מאות שנים של מיומנות: כל חוט שומר את חום ההרים ואת עמלם של דורות רבים.
נתיב הנדידה העתיק
לב אורח החיים של בני חינאלוג הוא נדידת העדרים. בקיץ העדרים רועים באחו ההרים הגבוהים ממש ליד הכפר, ולחורף מובילים אותם למטה, אל מרעה המישור החם, ובאביב מחזירים שוב אל ההרים. נתיב עתיק זה — «קֵץ' יולו» — מקשר במשך מאות שנים את ההרים הגבוהים עם המישור, ומוכר כחלק מהמורשת העולמית.
כאן מודדים את השנה לא בלוח השנה אלא בדרך העדרים: למעלה — אל אחו הקיץ, למטה — אל מישורי החורף.